"אל תלך לאן שהשביל מוביל אותך, לך למקום שאין בו שביל והשאר אחריך עקבות"

גיא, בנם של כרמית ויובל ואחיהן של תמר ועדי, נולד בפריז שבצרפת בי“ח בטבת תשס“ד (12 בינואר 2004). במלאת לו שמונה חודשים חזרה משפחתו ארצה לביתה שבכוכב יאיר.
כשהיה גיא בן שנתיים אובחן כמחונן. בהיותו בן שש נסעה המשפחה בשליחות לוורשה שבפולין, וגיא למד שם בבית הספר האמריקאי. לאחר שלוש שנים שבה משפחתו לארץ, וגיא למד בבית הספר ובחטיבת הביניים שביישובו ובתיכון בית חינוך ירקון שבמועצה האזורית דרום השרון. את חוק לימודיו סיים בהצטיינות ההולמת את כישוריו.

גיא נודע כסקרן ואוטודידקט והתבלט בחשיבה יצירתית, בשנינות יוצאת דופן ובחוש הומור משובח וייחודי. הוא שלח ידו במוזיקה, בציור ובבישול ונמשך לספורט אתגרי: מגיל צעיר גלש בסנובורד במדרונות מושלגים במסלולים הקשים ביותר ועסק בטיפוס הרים, וכן אהב לטייל בשביל ישראל, בעיקר בחלקיו המדבריים. גיא היה חניך ומדריך בשבט הצופים שבכוכב יאיר, השתתף בקורס מד“צים (מדריכים צעירים) והיה למדריך. כמו כן היה חניך נלהב בתנועת חמש אצבעות, כחלק מתהליך הכנה שעשה לקראת שירותו הצבאי.

ב־12 בדצמבר 2022 התגייס גיא לצה“ל ושירת בחטיבת גולני, במחלקה הפיקודית של גדוד 51, הגדוד שפיקד עליו אביו עשרים וחמש שנים קודם לכן. בשבת שמחת תורה נותר גיא לשמור על מחנה כיסופים ששירת בו. משהתקבל דיווח על חדירת המחבלים לקיבוץ כיסופים יצא לקרב וחתר למגע. ארבע שעות נלחם גיא עם חבריו במחבלי חמאס למרות נחיתותם המספרית, והצילו תושבים רבים. באחת ההיתקלויות פגע כדור בליבו של גיא והרגו. בסיכום התחקיר של צה“ל נכתב כך: ״סמל גיא בזק ז״ל פעל באופן מקצועי כקלע, כאשר פגע במחבלים רבים, בלם את התקדמות מחבלי הנוח׳בה לעבר צידו השני של הקיבוץ, תוך כדי חירוף נפש, עד אשר נפל בקרב אל מול המחבלים… בפעולה זו השפיע מאד על הקרב בקיבוץ והציל משפחות רבות״.
גיא נפל בקרב ביום כ“ב בתשרי תשפ“ד, 7 באוקטובר 2023. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין בכוכב יאיר.