אליאב היה נשוי לטל ואב אוהב ומסור למעין, נגה, עומר ושחר. בנם של פסקל (חיה) ומרדכי (מרק), אחיהם של אדרת, חניאל, אבידן ויוחאי. נולד בירושלים בכ“ו באלול תשמ“ח (8 בספטמבר 1988). אליאב גדל בירושלים ולמד בישיבת חורב. לאחר סיום לימודיו במכינה התגייס לצה“ל ושירת כלוחם בחטיבת הנח“ל, גדוד 50. בסיום קורס קצינים חזר אליאב לגדוד ושימש מפקד מחלקה, ואחר כך סגן מפקד פלוגה. בשנים
האחרונות התגורר עם משפחתו במושב איתן, בבית יפה שתכנן בעצמו – בית מלא אהבה, אור ופשטות.
במהלך לימודיו האקדמיים ולצד הקריירה בהנדסת בניין היו אליאב וטל אשתו לבית חם ואוהב לילדי כפר הנוער תלפיות. שש שנים הם גידלו אותם באהבה אין־סופית ממש כבני ביתם, לצד ילדיהם הפרטיים.
אליאב התחנך על עשייה ועל נתינה, והיה אך טבעי לו לתרום כליה לילדה בת שתים־עשרה שלא הכיר, מעשה חסד שהציל את חייה. אף שבשל תרומת הכליה היה פטור משירות מילואים, בחר אליאב להמשיך לשרת בגאווה.
עם פרוץ המלחמה התייצב ושירת מאות ימי מילואים, עד שבכ“ד בתשרי תשפ“ה, 26 באוקטובר 2024, נפל בקרב גבורה בדרום לבנון. בן שלושים ושש היה אליאב בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
