סיוון, בתם של אסנת ואיציק, אחותן של תאיר ויהלי, נולדה באשקלון בט“ז באייר תשס“ג (18 במאי 2003). סיוון התחנכה בבית ספר יסודי באזור מגוריה ובתיכון השש־ שנתי מקיף ד‘ דרכא, וסיימה בו את לימודיה בהצטיינות. סיוון לא ויתרה על השאיפה להצטיינות גם אם הדבר דרש ממנה השקעה מרובה ומאמץ.
סיוון התגייסה לחיל התקשוב. ועם סיום ההכשרה שובצה בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, בבסיס רעים. שם קיבלה חיילת כוכב ונשלחה לבסיס נחל עוז, תפקידה היה רכזת תקשוב – אחראית על כל ארונות התקשורת בחמ“ל. נדרשה ממנה זמינות מסביב לשעון.
היא הייתה מסורה לתפקידה ומילאה אותו במקצועיות רבה.
לסיוון הייתה מוטיבציה, אחריות ודייקנות שאפיינו את שירותה, היא גם יצרה קשרים חברתיים עמוקים עם חבריה לבסיס.
ביום שישי, ערב שמחת תורה, 6 באוקטובר, עמדה סיוון בפני שחרורה מצה“ל, ואביה ביקר אותה בבסיס. בשעות הערב חגגה סיוון עם חברותיה לבסיס את השחרור הקרב וקיבלה כתר של ”שבת אחרונה“.
ביום ראשון הייתה אמורה להזדכות על הציוד שלה בבסיס רעים.
בשבת שמחת תורה תשפ“ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר התעוררו סיוון וחברותיה החיילות לשמע האזעקות והבינו שמחבלים חדרו לבסיס. סיוון מיהרה להתקשר לאימה והספיקה לומר לה: ”אימא, יש חדירת מחבלים, אני אוהבת אותך“.
תחילה התחבאו החיילות במיגונית, אך כשרימונים נזרקו לעברן ונשמעו יריות הן נאלצו להימלט. רבות נפגעו מירי המחבלים, וסיוון נהרגה מפגיעת רימון. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין באשקלון.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
