שי, בנם של דניאלה ושאול, אחיהן של רעות וסמדר, נולד במרכז שפירא בי‘ בתמוז תשנ“ז (15 ביולי 1997). שי, שהכול קראו לו שמריז, למד בבית הספר היסודי שפיר ובבית הספר העל־יסודי בקבוצת יבנה. הוא הדריך בתנועת בני עקיבא, וחניכיו הושפעו ממנו וציפו למוצא פיו. עם תום לימודיו התיכוניים הצטרף למכינה הקדם־צבאית בני דוד בעלי.
לשי היו תחביבים רבים: הוא אהב לקרוא, לצייר, לגלוש על גלים ולרוץ, וניגן בחליל, בגיטרה ובקלידים. ארון הספרים העיד על אהבתו ללימוד בכלל וללימוד התורה בפרט.
הייתה בו יכולת להעניק לדברי תורה וחוכמה משמעות רלוונטית המחברת בין העבר להווה ומסייעת לעיצוב העתיד.
שי התגייס ליחידת דובדבן וסיים את ההכשרה והיה לוחם ביחידה. לקראת סוף שירותו יצא לקורס קצינים, וסיים אותו בהצטיינות. לאחר שהוסמך לקצין ביקש לשרת בחטיבת הנח“ל, ולאחר שהיה מ“מ (מפקד מחלקה) יצא לקורס מ“פ והיה למפקד פלוגה בהכשרה.
לאחר מכן מונה למפקד פלוגת החוד בגדוד שחם. לשי הייתה יכולת מופלאה להתחבר לכל אחד, לדבר בגובה העיניים, להבין את מה שנאמר גם בין השורות ולתת מענה מדויק ומתאים.
שי נפל בקרב בצפון עזה בי“ד בטבת תשפ“ד, 26 בדצמבר 2023, לאחר שמונים ימי לחימה. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במשואות יצחק.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
