עומר, בן לרונית ושמעון, אח לשלי, נולד בכ‘ בטבת תשס“א (15.1.2001) בבנימינה. את לימודיו החל בבית הספר היסודי אמירים שביישובו, ובבית הספר העל־יסודי אורט השומרון. אהב כדורסל, שיחק בקבוצה יישובית תוך שהקפיד לא להחמיץ אף אימון.
עומר היה חניך, מדריך ורשג“ד בתנועת הצופים. שנות ההתבגרות התייחדו בהפיכתו לצעיר דעתן, סקרן, צעיר שלא מתפשר על בינוניות. עומר לא ויתר לעצמו ושאף למצוינות.
ב־22.2.2020 התגייס לצה“ל ושובץ בגדוד ’צבר‘ שבחטיבת גבעתי. בתום תקופת ההכשרה יצא לקורס מפקדי כיתות והיה למ“כ, לאחר מכן היה לסמל מחלקה. בעת שירותו לא ויתר על אתגרים, בחר בדרכים קשות, דחף את עצמו לקצה, לא ויתר.
עם שחרורו, טס לחו“ל, עבד בעבודות מזדמנות תוך שתכנן ללמוד לימודי משפטים. קשר זוגי עמוק נרקם בינו לבין נועה, הם תכננו להקים יחד משפחה.
עומר אהב את המדינה, הוא ראה את תפיסת עולמו כ“ציונות בניחוחות של פעם", כפי שכתב לחברו, הוא רצה להשתלב בעמדות בעלות השפעה על החיים במדינה, ”עם ישראל זה מה שנותן לי את הכוח", כתב לבת זוגו.
בשבת 14.10.2023 עומר סיים תורנות שמירה באחד הבתים בקיבוץ נירים. במהלך חילופי המשמרת נשמעה התרעה, פצצת מרגמה שהתפוצצה במרחק של כשני מטרים ממנו גרמה למותו.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
